עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
ARIXXX

כותב פה יומן בעיקר, להתמודד עם החיים. ובנוסף מתרגם טקסטים על כל מיני נושאים שמעניינים אותי, ואולי אתחיל איזה סיפור...

ברוכים הבאים
חברים
Ghost Dogיונה אלוןיוסף רוטשטייןedyaפמיניסטיתאורין
hopelessLupoSolitarioאיירודניאלידוןjenna
Meshimariselaניקי24all by myselfאופק ורינתdaniel_blog
SuperGirl1שארלוטחגית הלתיאוoceanשאריות של החיים
אנונימיתבנאלalison&jess
עוד חוזר הניגון
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

נתן אלתרמן
האמונה מעבר להיגיון

Deep in the human unconscious is a pervasive need for a
logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic
--------------------------------------------
Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality


― Frank Herbert, Dune

סוף שבוע נעים

07/09/2017 14:02
ARIXXX
יומן, אני
זה מה שקרה שמה באמת באוניברסיטה לפני איזה עשור, או לפחות מה שאני זוכר ומנתח כרגע את הדברים. קודם כל מיותר לציין שלמרות כל הקשיים כן, סיימתי את העבודה שהייתה חסרה לי לתואר, למרות שאני זוכר שמאוד שיעשעה אותי המחשבה FUCK IT לא מסיים תתאור, בסופו של דבר הגעתי עד לפה לא נעשה את העבודה הזו? זה היה כל כך מובן מאליו עבורי שכאשר הייתי מספר פרט זה היה נשמט, אפילו כאן בבלוג לא נראה לי שמעולם זה נרשם. כי מה ברור שלא? היה לי ברור מלכתחילה שאני הולך לסיים את התואר הזה. אולי יותר חשוב לציין שבמקביללא במקום גם כתבתי שמה את הספר האחרון שסיימתי לכתוב, באותה תקופה של ההכנות לפרזנטציה. לא יודע כנראה שהיה לי תחושה שאחר כך לא  יהיה כל כך הרבה זמן לכתוב. היה זה ספר שירה ששורבבו אל כתובי ההיסטוריה שנמצאו במערות קומראן, וכלל מאמרים שמנסים להתחכות אחר זהות כותב כתבי השירה, הנביא נון נקודה. היה זה הספר הראשון שקיבלתי תשובה שלילית לאחר דיונים, עד כה אם התגובות שקיבלתי לספרים שלי היו שליליות. התגובה השלילית הראשונה שקיבלתי לוותה במכתב אישי שאיחל לי הצלחה ולא להתאייש, ואין זה אומר שהספר לא טוב, בנוסף שלחה לי רשימה של הוצאות ספרים וכתובות. היה זה הספר השני שכתבתי או אולי הראשון. בעצם זה היה השני והראשון שאי פעם סיימתי לכתוב עד כה, כתבתי אותו לראשונה באנגלית, ואח"כ כתבתי אותו מחדש בעברית. כשכתבתי אותו באנגלית, את הפרק האחרון סיימתי לאחר חצי שנה, נתקעתי בפרק הסיום. חצי שנה עברה עד שמצאתי אותו את הסוף. בסוף של הסיפור הגיבור ימות זה היה ברור הוא היה מלכתחילה גיבור טרגי שניזון מהשקרים של המציאות, מהרעל שיש לה לספק, בעודו חי באשליה מוחלטת שזה קורה לו, והוא משוכנע מעבר לכל ספק שכל מעלליו נעשים למען איזו מטרת צדק, איזו נערה שנעלמה באיזה באר פעם מי זוכר בכלל איך קראו לה? או לאביה שנרצח בפיג'מה מאחורי המראה בחדר האמבט, הספר מעולם לא חושף מה גרם למותו, אך הרוצח השחור המשיך ולהסתובב בסיפורים נוספים שרשמתי. הוא מזכיר מאוד את המכשפה בסרט הזה של וויל סמית' איך קוראים לו, התנועה אותה תנועה עם הצל והכול אבל במקום מכשפה זה איזו שהיא נינג'ה או משהו, ולא חוץ מיכולות אקרובטיות יוצאות דופן והיכולת לקפץ במרחב בטוח ואולי גם בזמן, לא הייתה לו אפשרות להשתלט על אנשים. הוא כן הגיע לאיזה בסיס באיראן אבל גם השם הוא עשה את הדבר היחיד שלשמו הוא נוצר, רצח וקידום העלילה שאולי מתי שהוא תתפתח לאיזה ספר, דבר שלא קרה כמובן אבל בהחלט הדמות השחורה הסתובבה שמה כבלפחות שלושה ספרים שאני זוכר. נתתי לו בסוף, לגיבור למצוא את הבן זונה הזה שעשה לו את כל הצרות בסיפור, אבל לא נתתי לו אפילו את הזכות לראות אותו, איך שהוא נכנס לבית, הבן זונה שבר את ראשו עם מנורת לילה. בכל אופן את הזמן הפנוי מהעבודה האחרונה באוניברסיטה העברתי גם בכתיבת ספר שירה וסיפורת. 

בשנה השלישית התרכחתי ונתתי לכל מיני קולות של אנשים אחרים להיכנס, בכל זאת אנשים שישבו איתי שלוש שנים באותה כיתה בסופו של דבר הצליחו לרכוש את אמוני, בעיקר היא איך קראו לה, כל הזמן הייתה מדברת על כמה נורא וכמה קשה, במקום לשבת ואשכרה ללמוד על מה שקבענו "מבחן מושגים ביהדות" אני עובר הרצאה, של לימוד בבכי על כמה קשה וכמה נורא וכמה עבודות יש לעשות, ואני מנסה להסביר לה, שנכן זה קשה, בייחוד בשנה השלישית, אם לא דאגת לקחת כמה שיותר בשנה הראשונה רק כדי לסיים עם זה אז תצטרכי עוד שנה. ויש מלא מה לעשות עכשיו אפשר לבכות או ללמוד על מה שקבענו ללמוד. כן, עלה בכמה נקודות הנסיונות להעביר את המסר, בכל זאת התרכחתי. לוגיקה מורחבת כל הכיתה קיבלה 20+ נקודות או משהו כזה. לא שזה היה כל כך קשה המבחן היה כמו של לוגיקה. הבעיה שלוגיקה מורחבת היה בנושא עצמו, בחודש החודשיים הראשונים סיימנו את התרגילים הפשוטים שלמדו בלוגיקה, עד הסימסטר המשכנו ללמוד תרגילים מסובכים שלמדו בלוגיקה, לקחת משפט לפרק אותו למשתנים קבועים ולנתח אותו מתמטית. ומשם לחזור ולראות את הטענה ולראות אם היא בכלל קיימת מבחינה לוגית. מכאן החודשים הבאים הנושא ממש התחיל והסתבך קודם כל חשוב לציין שיש לשיטה הזו אפשרויות נוספות ורבות ניתוח מתמטי של ערכים לוגיים, נוסחאות מטורפות ועל הנייר, על הנייר זה נראה כמו צופן משהו מטורף. אבל זה נמשך לא יותר מדי, אחרי זה המרצה פיצץ לנו את המוח חצי שנה על כל מיני דברים שמי חשב עליהם בכלל ואם כן אז בטח שלא בכזה אופן. איפה הייתה הבעיה? התרגול מי זכר בכלל במבחן סוף השנה מה למדנו שמה, סבבה יודע לפרק ככה נתונים בקטנה, ברוך השם קיבלתי בסופו של דבר 70+ לא זוכר כמה. חןץ מזה ואולי איזה מבחן מושגים שלא סגרתי בסוף, הכל היה ארוז, וחתום, ממש כמו העבודה האחרונה שדאגתי לשים במעטפה חומה, בתיבת הדואר של המרצה. אז נכון, אני לא אקבל מאה ולא אציל את האומה משגיונותיה אבל היי עובר יש פה אפילו 3 עמודים אקסטרה שחרר. לא שיחרר.  

העבודה, העבודה ההיא האחרונה, על מה היא הייתה? הנחת הבחירה החופשית של האדם אל מול תכונת כל הידיעה של האל. מאמר, מסמך לא זוכר אותו מי רשם אותו לא יותר מחמישה שניים עשרה עמודים שמסבירים בשפה נוצרית מדוע בהתקיים אל אשר בהיכרח הוא כל יודע לא תיתכן בחירה חופשית, עם הסברים ודוגמאות. כסטודנט תואר ראשון בבר אילן, עשיתי מה כל סטודנט טוב היה עושה הולך למקורות, חז"ל מה אומרים פחות או יותר בכלל לא סופרים תבעיה הזו כל האפשרויות על השולחן, הכל פתוח או משהו כזה וזה כלל לא סותר את כל ידיעתו, כן האל יודע לפורטרוט כנארה מה תעשה במידה ותעשה כל מה שתעז בליבך הוא יודע, בקיצור רשמתי עבודה. 10 עמודים + חומר העשרה למרצה של עוד איזה 3 על הנושא. ארבעת השבועות של בהייה בספריה, נקודות אור בחצר הסתיימו בעותק יחיד של מעטפה חומה ששמתי לו בתיבת דואר, אוי הציון לא הגיע. מה קרה? לא קיבלתי. לאחר זמן התחלתי לחזור על עבודה שנייה ולערוך ולתקן, אבל זה לא הסתיים ומשם זה כבר ידוע מה קרה. הכל התחרפן פתאום, שינה כיוון 180 מעלות. טוב לא הכל תודה לאל, אחד הדברים ששמרו עליי בתקופה זו היה שמשום מקום שלח לי את היכולת להשפיע על ציבור גדול של איזה עשרת אלפים איש שנמחקים להם הלייקים מהאתר, תקופה הזויה לחלוטין שגרמה לי למחוק את כל מה שרשמתי פה עד שחזרתי לכאן להתחיל מחדש. לצערי הרב, אין ביכלותי לחזור לתקופה זו, והיום במקום שאני נמצא פיזית, נפשית, עדיף לא לנסות. 

אז אולי כן עדיף לרשום על הנהג הזה שראיתי באוטבוס שעוצר פתאום כמה עשרות מטרים אחרי התחנה. אני כבר לא מתרגש מהם, אני כבר רגיל או שהוא רוצה לקפוץ עליי, או שהוא רוצה להאיץ לידי ולא לשים לב, מכיר כבר נהגים משוגעים, אבל לא, זה עצר ופתח את הדלת ונתן לסבתה לעלות ביום חם הזה, חיוך ישר, איזה יופי לראות. ואני קולט פתאום שבין כל החארות שמכנות את עצמן נהגי אוטובוסים היחיד ש"פורמלית" עבר על החוק זה האחד הנהג הזה שהעלה את הסבתא מחוץ לתחנה. וזה מזכיר לי את חוק הרצח החדש, אשכרה שלחו פקחים שמשתפים פעולה לאמץ את החוק שהיכן שאין שבילי אופניים יועילו בטובם הרוכבים לעלות ולנסות להתאבד על הכביש. ושאם הולך רגל יילך בשביל אופניים אז שיישא בתוצאות, על סמך היגיון זה, לא אין סיבה לעצור הוא עלה על השביל זה בעיה שלו. WTF?! מה נסגר במדינה הזו ?! ?! ?! איפה הימים של רבין אך, קורבנות השלום.

ובפן המקצועי סיימתי לערוך בפעם המי יודע כמה, את קורות החיים שלי, לצערי לא מצאתי שום דבר שאוכל לבקר בו בסופ"ש. שלחתי קצת קורות חיים מקווה שיענו עד יום ראשון, כבר מצאתי איזו עבודה זמנית בר"ג אבל הספקתי לוותר גם עליה מכמה סיבות, העיקרית שבינהם היא חוסר הרצינות של הגברת בצד השני של הקו, והעובדה שאני מעדיף לבלות מחוץ לשעות 'הפרנוס' [שעות הפרנוס האישיות שלי, שאינני רואה שום סיבה לשתף בה את הממשלה/מוסדות כמה שפחות/ גנבים בנקים כל מיני גם רוצחים ולטאות ענק] בחיפוש אחר עבודה מחוץ לגוש דן. מאיפה החוצפה הזו, לקרוא למקום ההוא כנסת ועוד כנסת ישראל? איזו בושה.

לברק מגיע כפה לפנים כזו שמשאירה סימן ועושה רעש. לביבי כפת התעררות דחוף, הלו הלו תתעורר, איפה אתה חושב שאתה נמצא? בימים אז שלא הפסיקו לרדת עליך בעתונות והפופולריות שלך רק עלתה?אז זהו שלא! משהו אומר לי שיישאר ראש הממשלה בשנתיים הנוספות או כמה שנשאר, לכהונה הזו. אומר לו זאת בדיוק הנאום האחרון שמתחיל להישמע פחות ופחות כמו 'נאום מדינת בר אילן' ויותר כמו ניהול מדינה יהודית אבל מי יודע, מה הולך פה לעז!זל במדינה הזו?!? אשכרה הכשירו עמלות 'כוישר' ויצרו כל מיני עמלות יתרתיות ערוץ ישיר ערוץ עקיף, על פאגינד פלוץ גובים ממך כסף. וכמובן דמי ניהול, לחשבון לכרטיס האשראי, ונראה לי שאעצור פה עכשיו. אני סיימתתי לחתום על כל מיני שקרים שנותן לי הבנק, מסמכים תחתום פה תחתום שם, אל תקרא זה בסדר. הספיק לי כל המשחק הזה. למען האמת, החשבון הזה יישאר רק לתשלומים שאני מתכוון להפחית מהם בקרוב, ולמשכנתא שנראה לי שאני הולך לוותר עליה ככה או ככה, אני כבר החלטתי למכור תאכלס, למה אני נתקע על זה?

למה נו ברור, כי הם גם עכשיו נדחפים לי לחיים ומחליטים בשבילי, זה לא אני לא מוכר זה אנחנו לא מוכרים וזה לא עכשי וזה לא אף פעם. מאין החוצפה הזו לבוא ולומר לי כזה דבר? ממני? מה נותן לך בעלות על הקיום שלי על ההחלטות שלי באיזה שהוא אופן? מה נסגר ? מה אני איזה ילד בן 16 שצריך לדאוג לו? כל המצב מלכתחילה בגלל שלא הקשבתי להחלטות שלי, וזרמתי עם כל מיני רעיונות שעלו באוויר. למה זה טוב?
כל מיני שגיונות של אנשים אחרים כאילו חסר משלי נו במת? לא יודע תמיד נראו לי היסח דעת. אבל היום אני מוצא את עצמי אוללי רק מחפש למה אולי? יושב ואשכרה מחפש הסחות דעת שיעסיקו ממהמצב שאני נמצא, ריקנות יומיים של ריקנות מוחלטת חוסר אונים משווע אין עבודה, חיפושים חיפשתי אין כלום כרגע, ומה אני עושה בדירה ולמה היא תחת השם שלי? למה קניתי קבר? נשמע לי רעיון טוב, עוד רעוין שלא היה שלי באמת, היה תוצר של עבודה קשה של חפירה על המוח כנראה לא יודע. בדיוק לחפש דירה, ואמרתי נו למה לא? למה לא? הנה לא, קבר, תחנק בבקשה. תשאר פה ותמות, אז לא. אני לא מוכן, ואני אצא מפה בינתיים אמשיך לחיו-סבול.

כן, ובזמן שאני חי סובל מכל מיני סיבות הראשונה אי אפשר לנשום פה כמו שצריך בלי משאפים או כן גם צמחים, ויש פה מלא מלא רעש כל הזמן משאיות וכל מיני אי אפשר בכלל לחשוב פה, אלוהים ישמור. כן להתפכס, קורות חיים יש עוד שניים שמצאתי שאפשר לשלוח אין טלפון לעצרי רק לשלוח קורות חיים, האחד נשמע טוב צרי לבדוק ניהול של איזה אתר במדבר, השני קצת פחות טוב לעבוד ביינות אבל עדיין נשמע לי מסקרן מספיק בשביל לפחות לשלוח קורות חיים, אם היו טלפון הייתי מתקשר, אבל גם מדובר במשק משפחתי אז אי אפשר לדעת מה קורה... 
 
יאללה לשלוח קורות חיים, לקוות לקצת טוב, סופש מתקרב כמדומני יש קצת כסף ברוך השם אפשר להתארגן לשבת לפחות תודה לאל. CHECK AND CHECK שבת שלום. 
edyaריאליזם קסום
edya
07/09/2017 15:14
ב ה צ ל ח ה !
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

שלוש עשרה עיקרים

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:

(א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ,

(ב) וְהוּא אֶחָד,

(ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף,

(ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים,

(ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ,

(ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם,

(ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת,

(ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן
לְכָל הַנְּבִיאִים,

(ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם,

(י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם,

(יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ
לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר
טוֹב לַצַּדִּיקִים,

(יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ,

(יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת,

יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
אמת

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.
הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍תַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם.
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ.
וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם.