עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
ARIXXX

ברוכים הבאים:

go1981@walla.com
חברים
juliGhost Dogיונה אלוןיוסף רוטשטייןedyaפמיניסטית
אוריןhopelessLupoSolitarioאיירודניאלידון
jennaMeshimariselaניקיall by myselfאופק ורינת
daniel_blogSuperGirl1שארלוטחגית הלתיאוocean
שאריות של החייםאנונימיתבנאלalison&jess
עוד חוזר הניגון
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

נתן אלתרמן
האמונה מעבר להיגיון

Deep in the human unconscious is a pervasive need for a
logical universe that makes sense. But the real universe is always one step beyond logic
--------------------------------------------
Whether a thought is spoken or not it is a real thing and has powers of reality


― Frank Herbert, Dune
לינקולן אברהם

תן לי שש שעות לכרות עץ, ואעביר 4 שעות מהן להשחיז את הגרזן.
אלברט איינשטיין

"אם אנחנו רוצים שהמין האנושי ישרוד, אם אנחנו רוצים משמעות לחיים, אם אנו רוצים להציל את העולם וכל בעל תחושה שקיים בעולם, אהבה היא התשובה היחידה. אולי איננו מוכנים להכין פצצה של אהבה, מתקן חזק מספיק להרוס את השנאה, האנוכיות והתאווה שהורסים את הכוכב. אבל, כל יחיד מאתנו נושא בקרבו גנרטור קטן ועוצמתי של אהבה, שהאנרגיה בתוכו מחכה להשתחרר".

יבנאל ומערכת איכות

22/08/2017 14:47
ARIXXX
יומן, אני
דבר ראשון, או אולי אחרון, התפטרתי. חחח התפטרתי מחנות פרחים. אמר לי הילד בין 23 מנהל משמרת לא להביא את רוקי יותר כי לקוחה אחרונה התלוננה, האחרונה בטוח לא התלוננה כי היא לא ראתה את רוקי, לא נראה לי לפחות, וגם לא משנה ממש, הדבר היחיד שהיה מעניין בחנות פרחים הזו קראו לה אנה, ילדונת חמודה עם שיער בלונדיני שבדיוק נצבע לכחול מזעזע, והיי היא עדיין הצליחה להרים את זה ממש טוב, שאת נראית ככה כל כך טוב, לא משנה איזה צבע מזעזע תשימי עלייך זה עדיין יראה טוב. כל מקרה ילדונת יפה, לא משהו שיגרום לי להישאר, במיוחד שהיא מתעלמת ממני לחלוטין כאילו אני לא שם, בכלל. כלום יעני, שלום אפילו אין. אנה הייתה אתנחתא משובבת לב במהלך יומי האפור. מעבר לכך לא הייתה לי שום סיבה להמשיך לעבוד שם גם ככה. לא משכורת, לא מוציא על 250 שקל האלה תלוש אני עדיין מובטל רסמית, חותם בלשכה וגם זה לא העניין. בכל מקרה בא לי ביציאה הילדון הזה, אל תביא את רוקי יותר לחנות או למשלוחים, אז זהו מבחינתי הסיבה האחרונה, להמשיך לעבוד שם, שזה לעשות איזה סיבוב לרוקי גם כבר לא קיימת, החנות פרחים זה הסוף שלך מבחינתי. 

אז מה העניין פה בעצם מה השאלה? אין שאלה החלטתי מבחינתי אני הולך לנסות להתמודד. מצאתי איזה מקום נחמד עם נוף לאיזה פיסה מהכנרת, איזה חור שנמצא מחוץ לאיזה יישוב דתי בדרך לטבריה. אין לי מה להגיד כמו ילד הרגשתי. המחשבות לא אנסה לשכנע אותכם אני כי אני כבר משוכנע, אין לי ספק בכך, שמקום כזה יחזיר אותי בע"ה לכושר, בלי נדר, ינקה לי את הראש, יבריא. כן יש הרבה התממודיות אפילו חשמל אין שם. אז מה השאלה בעצם? השכר. לא יודע לא חשבתי מה זרקתי פתאום את הסכום הזה? 1400 שקל ? הלוואי יכול להרשות לעצמי, אולי בעצם אני יכול ? לא יודע, הוא הציע 3500 אני זרקתי 1400, כאילו מה נסגר? זה מה שעבר בראש בזמן שהמתנתי לאידיוט בחור בגילי, כמעט אשכרה, אני מוצא את עצמי במכולת שמה ברחוב הראשי של היישוב, מחפש את התחנה חזרה לעפולה אחרי שעה שהבן זונה הזה ייבש אותי בחום, אני כבר מגיע הוא זורק בטלפון אני פה קרוב. אז חיכיתי איזה 40 חמישים דקות. נחתי ישבתי, שכבתי, הסתובבתי בטן גב, בין היתר שאלתי את עצמי ביני לביני מה אני חושב על השכר, כמה הייתי מוכן לעבוד במקום שאני עדיין לא יודע מה בדיוק. וזה הסכום 1400 שקלים חדשים שיצא לי לעבד אותו ולהרגיש עם עצמי סבבה. 1400 כולל מחיה ומגורים. ואז הופיע פתאום שוב, באותו הלילה שהוא החזיר אותי חזרה לצומת גולני והוא סיפר לי בהתלהבות על תחנוני המדינה שאנשים ייתפסו שמה נוכחות, ואני בנבחי ליבי מכושף מהמקום.

פה זה בנוי, הכל כל כך בנוי אחד בתחת של השני, אני לא שומע את המחשבות של עצמי בלי איזה אוטו גלידה מסור או משאית שהמדינה מנסה לדחוף בתחת, רק תצא מפה היא אומרת לי, כנראה, לך לך מפה אתה לא שייך לכאן יותר, קישטא בבוקר בערב, לא משנה תמיד יש פה איזה חפירה. ואני מגיע לשם פתאום הכל נקי, שקט, והילדונת שלידי שדה חמודה בת 24 שעבדה בתת תנאים [היא טוענת שהיא ישנה על הקרוואן של המקום ועם איך שהמקום נראה, זה לא נשמע הזוי כל כך שכך עשתה]. כולה שרופה מהשמש, וממש כמו אנה הילדונת שלי מחנות פרחים, גם זאת לא משנה כמה שרוף היה עליה עדיין נראתה טוב. אמרה לי תשאר אמרתי סבבה, אבל אז הגיעו עוד מלא אנשים ואמרתי וואללה אין מצב. חזרתי לכאן לחור שלי במרכז, ואני יושב ומעבד את הכל, האם אני מוכן לזה? כן. רק השכר, עניין שאני אצטרך לסגור עם מי שאולי יהיה הבוס החדש שלי, בחור בגילי, לא פעמיים בגובה אבל בהחלט סוס גדול, רואים שעבד פיזית בחיים שלו ושהוא לא ממש מפחד מזה.  

הוא לא יודע עדיין אבל מבחינתי זה הרבה יותר מזה, זה האיש הנכון במקום נכון, רק אמרתי לו שעבדתי במעבדת כיול, לא בדיוק הסברתי לו מה זה אומר. בגדול כיול כלי מדידה. מה זה אומר בפועל על עצמי, זה אומר שלא משנה איזה ארגון אני נכנס אליו, זה משהו הבנתי עם עצמי בחודש האחרון, במהלך חיפושי אחרי עבוד. הבנתי שברמת העקרון אין עבודה, שאינני יכול להיכנס אליה, כל מה שנשאר לי זה רק לבחור, וזו בעצם הייתה הבעיה מלכתחילה, שלא ממש עדיין יש לי מושג מה אני רוצה מעצמי.  בכל מקרה כל עוד הנחת העבודה של העסק או הארגון, וכמובן שעדיף ארגון   [למשל זר פור יו], הוא לשפר ולהרווייח כתוצאה מכך, אני יכול לתרום למקום.

המקום הוא חור עם נוף מדהים. אני בעיניי רוחי כבר רואה את איך שהוא נראה אחרי שמישהו בא לפה לעשות, חלק ממה שראיתי ביום, שמעתי ממנו, הבוס החדש אולי, בלילה שדיברנו על התנאים, זה כל ההבדל, האם זה קשור למערכת האיכות כן ולא, לא רק, אבל אני מתחיל לראות למה אלוהים שם אותי שם בתפקיד ונתן לי להתמודד, הדבר הראשון שלמדתי מאבא זה להתחיל מלמטה. אם אתה לא מכיר את העסק את המקום, אתה לא תוכל לנהל אותו. אתה אולי לא תדע מיומנות כמו של מי שעוסק באותה מיומנות 8 שעות ביום, אבל אתה חייב לדעת ולהכיר מיומניות ברמה כזו שתוכל לקבל החלטות. משהו בסגנון תפסת מרובה לא תפסת, וזה בסדר, זה מה שצריך להיות.  

אני מתברר מסביב לעניין, אולי רק בקטנה שבסופו של דבר אין ארגון שאני לא יכול לתרום לו ברמה הכללית של שיפור על ידי הטמעה של מערכת איכות, החל מרשת של חנות פרחים [אלוהים איזה בזבוז של פוטנציאל כלכלי, אני בטוח שזר4יו יסתדרו או ייפלו בלעדיי, כמו כל עסק, תלוי לאן מנווטים אותו. חבל, כל כך הרבה חנויות, מנווט לשום מקום. התחושה אומרת לי שאני מכיר בחודש הזה יותר טוב את העסק מכל ההנהלה שמה למעלה או מרובה. העניין הוא שאני בטוח שעל ידי רענון החוזה עם החנויות השונות, העסק הזה והחנויות שלו יכולים לפרוח כמו הפרחים שלו, FUCK IT מה זה ענייני בכלל - אז זהו שכבר לא, רוקי פוטר ואני התפטרתי] וכלה בשלטהון מדינת ישראל. 

את נושא מערכת האיכות אסכם בלוח שהילדונת היפייפיה כתבה שמה בשום מקום מעל ים הכנרת, מצד ימין מטלות יומיות, מצד שמאל, יעדים. 
סחטיין ילדונת מנהלת, יש לה עתיד, שני דברים חסרים לך על הלוח ליד דברים בסיסיים, סדר עדיפויות והגדרת זמן לכל יעד. היא חשבה שדיברתי על המקום, המקום יסתדר, אם אגיע לשם, אני לא דואג למקום, אני דואג לעצמי משועלים, או כל מיני סכנות אחרות שיכולות להיות שם, המקום? הלוח יהפוך לחמ"ל, עם הזמן. היא הילדונת הקטנה עם כבר יש לך משהו בין הכתפיים זה יהיה בזבוז לא לנצל. עזבו, אסכם זו בצורה אחרת.

קחו את השלטהון המכוער השפל ואין סוף מילים שליליות [הקשורות לפשע ואף אפילו לרצח] שאפשר לומר עליו שמקוננן במדינתו היום. ובואו נקרא לו עסק, כי תאכלס השלטהון הוא עסק לכל דבר, חשבתם פעם מה היה קורה אם היינו מנחילים עליו אותם דרישות של מערכת איכות כמו לאלביט למשל? או כמו למעבדת כיול אפילו? אני כן. אני רואה מערכת כזו, חייתי עם אחת כזו עשר שנים ואני יכול לראות בבירור איך זה משפיע ומשנה את אופי השלטהון. מתי זה יקרה ? נכון להיום, לצערי כשאנחנו חיים במציאות שגופים בממשלה עושים בדיוק את ההיפך מהצדקת הקיום שלהם, כנראה שלא בקרוב, אבל מי יודע בע"ה.

אבטחת איכות זה עסק לכל דבר, מחלקת איכות אינה מסתכמת בבדיקות QA של הרצות תוכנה, היא אולי התחילה בבדיקות השוואה בין מפעלים, אבל היום יש לה פיזיקה, מתמטיקה וכן גם פילוסופיה. וזה העניין פה בעצם שאם תקחו כל מיני שאיפות גדולות של הפילוסופיה האנושית, אם זה מהפילוסופיה של המוסר או יותר טוב אפילו תכונות האל מהפילוסופיה המטאפיזית, ותנחילו אותם כעקרונות יסוד של מערכת האיכות שלכם, זו היא נוסחה מנצחת! לכן, אם ישאלו אותכם מה היא הנוסחה לשלום, מהיום אמרו: a בשלישית.

בכל מקרה משסיכמנו את העניין הזה, נשארה רק שאלה אחת והיא האם אני הולך לשם ובאיזה תנאים? אם התשובה היא כן האם אעמוד בזה? אם ואם לא? לא יודע, בכל מקרה בינתיים למרות השיחה המעודדת הוא בכלל לא עונה הבוס החדש מאתמול. 

אולי תהיה סופר הוא זרק לי, אני נזכר פתאום. ככה בנסיעה חזרה לצומת גולני אחרי שאני אומר לו שזה נראה לי כמו מקום שמתאים לי לשבת עם עצמי איזה שנה ככה ולנסות ולברר מה לעזאאאאאזל אני רוצה מהחיים שלי? אולי, הלוואי.

בעצם אני כבר סופר את חיי :}

יום טוב.


 
    
edya
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

שלוש עשרה עיקרים

הֲרֵינִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עִקָּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:

(א) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ,

(ב) וְהוּא אֶחָד,

(ג) וְאֵין לוֹ גּוּף וְאֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף,

(ד) וְהוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים,

(ה) וְאֵין עֲבוֹדָה לְזוּלָתוֹ,

(ו) וְיוֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי אָדָם,

(ז) וְשֶהַנְּבוּאָה אֱמֶת,

(ח) וְשֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הוּא אֲדוֹן
לְכָל הַנְּבִיאִים,

(ט) וְשֶׁהַתּוֹרָה כֻלָּהּ נְתוּנָה מִן הַשָּׁמַיִם,

(י) וְשֶׁלֹּא תִּשְׁתַּנֶּה בְּשׁוּם זְמַן חַס וְשָׁלוֹם,

(יא) וְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲנִישׁ
לָרְשָׁעִים וּמְשַׁלֵּם שָׂכָר
טוֹב לַצַּדִּיקִים,

(יב) וְשֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ,

(יג) וְשֶׁהַמֵּתִים עֲתִידִים לִחְיוֹת,

יֶהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ שֶׁתָּכֹף יִצְרֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ תָּמִיד,
אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
אמת

שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: ה' אֱלוהֵינוּ, ה' אֶחָד.
וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטוטָפת, בֵּין עֵינֶיךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ.
הָיָה, אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍תַי, אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם, הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלהֵיכֶם, וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ, יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ; וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירושְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ, לִבְהֶמְתֶּךָ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ.
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם; וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלוהִים אֲחֵרִים, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם, לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם, וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלא יִהְיֶה מָטָר, וְהָאֲדָמָה, לא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ; וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה, מֵעַל הָאָרֶץ הַטּובָה, אֲשֶׁר ה', נותֵן לָכֶם.
וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה, עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם; וּקְשַׁרְתֶּם אתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם, וְהָיוּ לְטוֹטָפות בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אתָם אֶת בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם, וִימֵי בְנֵיכֶם, עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם, עַל הָאָרֶץ.
וַיּאמֶר ה', אֶל משֶׁה לֵּאמר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם, לְדורתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף, פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם, לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אותוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ות ה', וַעֲשִׂיתֶם אתָם; וְלא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זנִים, אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ותָי; וִהְיִיתֶם קְדשִׁים, לֵאלהֵיכֶם. אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת לָכֶם, לֵאלהִים: אֲנִי, ה' אֱלהֵיכֶם.